הפציה Fascia, "חיתולית" בעברית, היא רקמת חיבור המשכית הנמצאת סביב ובתוך גופנו, מתחת לעור וחודרת פנימה, "מחתלת" שרירים ומחלקת אותם למדורים ותתי מדורים, עוטפת עצבים וכלי דם, עוטפת אברי פנים ומחלקת אותם לחלקים (למשל: שותפה בחלוקת הכבד ל-2 אונות).
השפעתה על הגוף רבה: על תהליכים פיזיולוגיים כגון הולכה עצבית, זרימת דם ולימפה, תגובות הורמונליות, ואפילו קצב הלב; על תנועות- רצוניות ולא רצוניות (למשל תנועתיות מערכת העיכול), טווח התנועה, כוח שרירים ושמירה על מיקום הגוף בחלל; הפציה תומכת בשרירים ואברי פנים והיא אף מגיבה, כנראה, בתהליכים רגשיים.
הפציה היא רקמה המשכית ולכן בעיה בפציה במיקום מסוים משפיעה על תפקוד של מיקום אחר בגוף. בעיה בפציה שרירית יכולה להשפיע על תפקוד איברי פנים, ולהיפך.
הפציה עלולה להיפגע, למשל, בזמן טראומה חודרנית כמו פציעה או ניתוח, או עקב זיהום, מתיחה מוגברת או תקופה של ירידה בתנועה כמו קיבוע בגבס, מהתייבשות, ועוד. היא גם עלולה להיפגע, כאמור, עקב תהליכים רגשיים.
הפיזיותרפיסט האיטלקי Luigi Stecco מפתח מאז שנות ה-80 שיטת טיפול מנואלית (ידנית) בפציה, הנשענת על מודל ביומכני שפיתח. לשיטת הטיפול שהוא פיתח וממשיך לפתח כל העת קוראים Fascial Manipulation. בנו וביתו של Stecco ממשיכים את דרכו כרופאים החוקרים רבות הפציה על חלקיה השונים, תיפקודה והשפעת הטיפול עליה ועל גוף האדם.
הטיפול בפציה בשיטה זו משפר תנועתיות ותפקוד, מוריד כאב ונפיחות, משפר תלונות תחושתיות (כאב, נימול, שריפה וכד') ולמעשה עשוי להשפיע על כל תלונה תפקודית.
כמעט כל המטופלים שלי זוכים לבדיקה של מעורבות של הפציה בתלונות שלהם.
יש לי נסיון חיובי בשילוב טיפול פציאלי גם אצל מטופלים שמגיעים עם תלונות שהן לאו דוקא פיזיות.
