עקה- סטרס- היא תחושה המוכרת לנו מקרוב, לצערי. אביא כאן מספר תרגילים פשוטים וקלים לביצוע שתוכלו לבצע בכל עת, כאשר אתם חשים שהסטרס מציף אתכם, או סתם מסרב ללכת. התרגילים שכאן מתייחסים לתיאוריה הפולי-ואגאלית שפיתח פרופ' סטיבן פורג'ס, פסיכולוג ופרופ. לפסיכיאטריה אמריקאי.

 פרופ' סטיבן פורג'ס הציג את התיאוריה הפולי-ואגאלית שלו בשנת 1994. היא מתבססת על מחקרים שהוא ערך בעקבותיהם טען שעצב הואגוס בנוי אחרת מכפי שמקובל, מה שמסביר מדדים פיזיולוגים והתנהגותיים שונים במצבי רגיעה ואיום.
תיאוריה זו נותנת משקל ליכולתנו ליצור קשר אנושי (אינטראקציות וקשרים חברתיים) ולחוש תחושת בטחון. לפי התיאוריה פעילות חברתית מפחיתה את הפעילות של המערכת הסימפתטית ושל החלק האחורי הפארא-סיפמטטי של עצב הואגוס, מה שמביא לתחושת רגיעה.

מקובל לראות את עצב הואגוס (העצב התועה, העצב הקרניאלי ה-10) כמורכב מ-2 יחידות שכל אחת מקבלת קדימות בשליטה בהתאם לתחושת הבטחון או האיום שאנו חשים: 

1- המערכת הסימפטטית (הנתפשת כמערכת מעוררת, המגיבה במצבי איום. היא אחראית על תגובות Fight & Flight .)
2- המערכת הפאראסימפטטית (הנתפשת כמערכת שלוקחת פיקוד במצבי רגיעה).
פרופ. פורג'ס טען שהחלק הפאראסימפטטי מורכב למעשה מ-2 חלקים:
א.  קדמי, המעצבב ומנהל אברים שמעל הסרעפת כולל תנועות פנים, צואר ועיניים (יצירת קשר עין, הפנית ראש, דיבור, הבעות פנים) ויש לו חלק במעורבות חברתית. הוא נחשב המפותח מבין 3 המערכות. זה החלק שמווסת את הגוף במצבי שגרה ותחושת בטחון והוא מעכב את פעולת המערכת הסימפטטית. אך במצבי איום הוא יפסיק לעכב אותה ויאפשר למערכת הסימפטטית לווסת את התנהגותנו, וזו מצידה תעכב את פעולת החלק האחורי.
ב- החלק האחורי, המעצבב ומנהל אברים שמתחת לסרעפת. במצבים בהם הוא נכנס לעבודה הוא אחראי להתנהגויות של קפאון, העמדת פני מת ואף עלפון. 

כאשר אנחנו מרגישים מאוימים, חשים במצוקה זמנית או מתמשכת, או לאחר טראומה, הויסות בין 2 המערכות הללו נפגע ואנו חשים ומתנהגים, מנטלית ופיזית, בהתאם.   

מה אנחנו יכולים לעשות למען עצמנו כדי (להוריד פעילות סימפטטית ולהעלות את פעילות החלק הקדמי של הואגוס הפארא-סימפטטי =) להרגיע? הדרכים רבות, והנה כמה מהן שהן קלות לביצוע וזמינות בכל עת: 

  • להמהם, לכחכח, לשיר, גם בציבור.
  • תרגילי נשימה בהם הנשיפה החוצה ארוכה מהשאיפה פנימה.
       למשל 4-7-8 : לשאוף דרך האף 4 שניות, להחזיק את האויר 7 שניות, ולנשוף 8 שניות, עדיף תוך השמעת קול (ססססס פווווו). 

        או: לשאוף אויר עמוק, ולנשוף אותו החוצה בנשיפה ארוכה מאד, עדיף תוך-כדי השמעת פוווו רחישי.

  • לחייך. כן- גם לעצמכם, ועדיף מול מראה. מומלץ לצחוק. 
  • לטייל עם קצה הלשון וללטף את גג הפה כולו.   
  • לתרגל. בכל דרך ושיטה שעושה לכם טוב. הוכח במחקרים רבים שליוגה ולמיינדפולנס, למשל, יש השפעה מרגיעה. 
  • להיות באינטראקציות חברתיות. אם לא פנים-אל-פנים, לפחות דרך שיחת טלפון או הסתמסות. 
  • צבעים: טווח הצבעים כחול-ירוק ועד סגול מגרים את המערכת הפארא-סימפטטית ומרגיעים. השתמשו בבגדים, חלקי לבוש או בחפצים שונים בצבעים אלה. איכלו ירקות בצבעים אלה. 
  • לעסו היטב והרבה את האוכל שלכם. התייעצו עם הרופא.ה שלכם לגבי צום לסירוגין.
  • לישון, ולישון מספיק. כנראה שהשינה על צד ימין מפעילה את המערכת הפארא-סימפטטית.


בחרו טכניקה ותרגלו אותה בכמה הזדמנויות כדי ללמוד מה עובד עבורכם. הטכניקה לא התאימה לכם? -קורה! נסו טכניקה אחרת. היו סבלניים עם עצמכם.

בהצלחה!